בחודשים נובמבר דצמבר וינואר אנו שולחים אתכם ללקט עלי לופית מצויה, להכנת סלט חם, טעים ומפתיע.
עלי הלופית מציצים בין הראשונים בחורף ארחי גשמים משמעותיים.
זה הצמח שפריחתו נראית כמו "מקל סבא" ויש המכנים אותו "מטה אהרון"
מי את – לופית מצויה?
צמח מוזר ממשפחת הלופיים הממהר להוציא עלים לאחר הגשם הראשון.
לצמח פקעת קטנה המחכה באדמה לבוא הגשמים ומיד פורץ מהקרקע בצורה גלולה.
העלה בצורת חץ או לב, מבריק, בעל פטוטרת ארוכה לבנה ומנומרת התפרחת “המוזרה” עולה מהקרקע מאוחר יותר, כפופה וסגורה ונפתחת לקראת הבשלת הפרחים.
היא מפוספסת בירוק-לבן, הפתח נוטה כלפי מטה, הצמח קיבל את השם העממי “מטה אהרון” ( ראו צילום)
הלופית גדלה ברוב חלקי הארץ, בצל, בשמש ביערות, בגינות. מאוחר יותר יעלה בן משפחתה לוף ארצישראלי.
ברפואה העממית של הפלאחים בארץ-ישראל משתמשים בפקעות הלופית לריפוי חבורות ופצעים, וכנראה שמכאן נובע במקורותינו השם "כתיתה". הצמח משמש גם כתרופה למחלות דרכי השתן, לקוצר נשימה, לשיעול חזק, לגירודים בגוף, למורסות פתוחות ומסייע להפסקת דמיעה לא-רצונית.
(נסים קריספיל)
משפחת ה"לופיים" היא משפחה רעילה! אבל אנו יודעים לסלק את הרעילות.
בכל חלקי הצמח ישנו חומר… רעיל שנהרס בבישול.
בעלי לופית מצויה נמצא מעט מהחומר אוקסלט הסידן, לכן אם נבשל אותו ( ראו מתכון בהמשך) ונהנה מתבשיל ירוק עדין וטעים.
שימו לב !
צמחי הלוף והלופית ידועים לשמצה עקב העובדה כי בכל עלי ופקעות בני משפחת הלופיים ישנו החומר “מסוכן/רעיל” ששמו אוקסלט הסידן הנאגר בעיקר בעורקים ובפטוטרת.
החומר אינו “הורג” אלא מעקצץ את החייך הלשון והגרון ועלול למי שרגיש לחומר אף להביא לידי חנק.
כשהעלה נא הוא גורם לצריבה בידיים ובחיך ועלול להביא לחנק!!!!
לכן אנו מבשלים אותם, מכינים אותו בצורה נכונה ומוסיפים להם צמחים שינטרלו את החומר, ומקבלים סלט טעים ובריא.
אלו הצמחים המנטרלים: חומעה יפה ו/או חמציץ נטוי מכילים חומצה אוקסלית המנטרלת בבישול את אוקסלט הסידן גם מיץ לימון ינטרל את החומר הבלתי רצוי.
איך נזהה את הצמח?
העלה בצורת לב, ומזכיר עלי רקפת (הרעילים אף הם ללא בישול מקדים), אך הוא חלק ללא ״ציורים״, שימו לב לא לערבב.
עדיף לקטוף עלים צעירים הגדלים בתחילת החורף.
העלים של לופית הם בגודל 6-8 ס”מ לא יותר (להבדיל משאר הלופים שעליהם הרבה יותר גדולים), הם עולים על פני השטח עם הגשמים הראשונים בסוף הסתיו ובתחילת החורף.
יש לשים לב לפטוטרת הלבנה הארוכה המפוספסת בכתמים חומים.
זיהוי סופי למתלבטים הוא לפי הפריחה המוזרה של “מטה אהרון” (ראו צילום)
מתכון
מה ואיך אוכלים?
מלקטים לפי כללי הליקוט (לא מכסחים) אלא מעט מכל צמח או קבוצת צמחים, את העלים הצעירים היפים, בעזרת סכין וכפפה נלקט רק את העלה עצמו.
מבשלים לפי המתכון, אוכלים קר או חם כסלט, מנגבים בפיתה, או טוחנים לממרח או על מצע אורז מבושל .
גלוי נאות: אצלנו בבית מבשלים את העלים, אנו אוהבים ונהנים מהתבשיל מאז גילינו אותו .
אין מה לפחד…
אזהרה כללית
אם לא מזהים ב 100 אחוזים לא אוכלים. ראו בכללים למלקט המתחיל
חומרים
כמות יפה של עלי לופית (כ -30-20 עלים לפחות)
רבע מהכמות עלי ופרחי חמציץ נטוי או חומעה או מיץ לימון (לא חובה, אני מוסיפה רק לימון)
בצל גדול קצוץ
מיץ לימון בנדיבות
מלחמים
שמן זית
אופן ההכנה:
שוטפים היטב את עלי הלופית מספר פעמים, מסלקים את הפטוטרת ואת העורק הראשי
קוצצים את העלים לרצועות דקות
בינתיים מאדים או מטגנים את הבצל + מעט מים עד לריכוך
מוסיפים את החומעה או החמציץ השטופים והקצוצים, או מיץ לימון
מוסיפים את עלי הלופית ואת מיץ הלימון ומבשלים כחצי שעה עד ל 45 דקות,
אם מתייבש מוסיפים מעט מים מידי פעם.
כשהתבשיל הופך לירוק כהה כמעט שחור.
טעמו על קצה הלשון, אם עדיין צורב מעט המשיכו לבשל עד שלא תרגישו צריבה.הוסיפו מלח לפי הטעם.
שימו לב – מבחינה פסיכולוגית תרגישו צריבה גם כשהיא לא תהיה שם!
לא לפחד, התבשיל מעולה.







