מיני הנענה (Mentha) הם אחד מצמחי הבר האהובים והמוכרים בישראל. ריחה המרענן וטעמה האופייני הפכו אותה לצמח מבוקש לחליטות, לתיבול ולשימושים מסורתיים . בארץ גדלים מספר מיני נענה, חלקם נפוצים מאוד וחלקם נדירים יותר, נתמקד כאן בנענע משובלת הנפוצה מבניהן
נענה משובלת – מלכת הנחלים
הנענע המשובלת (Mentha longifolia) היא המין הנפוץ ביותר הגדל בר בישראל. ניתן למצוא אותה לאורך נחלים, ליד מעיינות, בתעלות מים ובאזורים לחים. נתרכז בה בכתבה זו
סימני זיהוי:
- עלים מוארכים ומשוננים.
- כמו שאר בני משפחת השפתניים, הגבעולים מרובעים זקופים ולעיתים מסועפים.
- גובה של 50–120 ס"מ.
- עלים מוארכים, משוננים ומכוסים פלומה עדינה.
- תפרחת ארוכה וצפופה דמוית שיבולת בקצה הגבעול , ומכאן שמה.
- עלים נגדיים ששפתם משוננת בעדינות
- ריח מנטה חזק המשתחרר כאשר מועכים את העלים.
- בלוטות זעירות המכילות שמנים אתריים.
- פרחים עשירים בצוף, המושכים דבורים, ומאביקים נוספים.
השמנים האתריים מיוצרים בבלוטות זעירות שעל העלים והגבעולים. כאשר מועכים את העלה משתחררות התרכובות הנדיפות המעניקות לנענה את ריחה האופייני.
עונת הפריחה: בעיקר מאי–ספטמבר.
מתי ומה נלקט
- התקופה הטובה ביותר היא מהאביב ועד תחילת הסתיו, כאשר הצמח נמצא בצמיחה פעילה והעלים עשירים בשמנים האתריים.
צאו ללקט בשעות הבוקר לאחר שהטל התייבש, ולהעדיף עלים צעירים ובריאים.
מהם הערכים והיתרונות שבה? השמנים האתריים – מקור הארומה
המאפיין החשוב ביותר של בני הסוג נענה הוא השמן האתרי.
השמן מורכב מעשרות תרכובות טבעיות, שהרכבן משתנה בין המינים ואף בין אוכלוסיות שונות הגדלות באזורים שונים.
בין המרכיבים הנפוצים ניתן למצוא:
- מנתול (Menthol) – מעניק תחושת קרירות ורעננות, אך נמצא בכמויות גבוהות בעיקר במינים מתורבתים כמו מנטה חריפה, ופחות במיני הבר בישראל.
- מנתון (Menthone) – תורם לניחוח המנטה האופייני.
- פולגון (Pulegone) – מצוי במינים מסוימים ובכמויות משתנות; בריכוזים גבוהים הוא עלול להיות רעיל, ולכן אין להשתמש בכמויות גדולות של שמן אתרי ללא הנחיה מקצועית.
- 1,8-צינאול (Eucalyptol) – מעניק ארומה רעננה ואופיינית.
- לימונן (Limonene) – מוסיף ניחוח הדרי עדין.
- קרבקול ותימול – תרכובות המצויות לעיתים
- –בכמויות קטנות ותורמות לארומה ולפעילות הביולוגית של השמן.
הרכב השמן מושפע מגורמים רבים, בהם סוג הקרקע, כמות המים, הטמפרטורה, עונת השנה ושלב ההתפתחות של הצמח
מלבד השמנים האתריים, עלי הנענה מכילים גם:
- חומצה רוזמרינית (Rosmarinic acid).
- פלבנואידים כגון לוטאולין ואפיגנין.
- חומצות פנוליות.
- טאנינים בכמות משתנה.
תרכובות אלו נחקרות בשל פעילותן נוגדת החמצון ובשל תרומתן להגנת הצמח מפני קרינת שמש, מזיקים ומחלות.
מדוע הצמח מייצר שמנים אתריים?
השמנים אינם מיועדים עבורנו, אלא ממלאים תפקידים חשובים עבור הצמח:
- דחיית חרקים אוכלי עלים.
- הגנה מפני פטריות וחיידקים.
- הפחתת איבוד מים.
- משיכת מאביקים באמצעות הריח.
- הגנה מפני עקת חום וקרינה.
כלומר, הארומה שאנו נהנים ממנה היא למעשה מנגנון הישרדות טבעי של הצמח.
היכן ניתן לפגוש נענה משובלת בישראל?
נענה משובלת היא אחד מצמחי המים הנפוצים בארץ. אפשר למצוא אותה לאתרים הנ"ל
בגליל העליון
נחל כזיב, נחל עמוד, נחל דישון, ועין טינה
ברמת הגולן
נחל יהודיה, נחל זוויתן, מג'רסה, נחל משושים, עיינות סלוקיה
בכרמל
בנחל אורן, נחל כלח, נחל מערות, עין קדם
בהרי יהודה
עין לבן, עין חינדק, סטף, ובנחל קטלב
בעמק החולה
לאורך תעלות מים ובסביבת שמורת החולה ואגמון החולה.
בעמק הירדן
לאורך נחלים, תעלות השקיה ומעיינות.
כשמלקטים, חייבים לזכור את כללי ליקוט
פינת האקולוגיה
הנענה כ"מלון" למאביקים
פרחי הנענה עשירים בצוף ומהווים מקור מזון חשוב לדבורי בר, דבורי דבש, פרפרים ואף צרעות טפיליות. בחודשי הקיץ, כאשר צמחים רבים כבר סיימו לפרוח, הנענה ממשיכה לספק מזון למאביקים ולכן חשיבותה האקולוגית רבה במיוחד.
בנוסף, קני השורש שלה מסייעים לייצב את גדות הנחלים ומפחיתים סחיפת קרקע
שימושים מסורתיים
במטבח הים-תיכוני משמשת הנענה להכנת חליטות, סלטים, תבשילים, רטבים ומשקאות.
ברפואה העממית נעשה שימוש בנענה במשך דורות במגוון תרבויות, בעיקר כחליטה לאחר הארוחה ולתחושת רעננות. כיום נבדקות במעבדות השפעותיהן של תרכובות שונות המצויות בה, אך חשוב להבחין בין שימוש מסורתי לבין ממצאים מחקריים, ולא לייחס לצמח השפעות רפואיות מוכחות מעבר למה שנתמך בראיות.
מתכון קל לבית או לשטח
רוטב יוגורט ונענע מרענן
חומרים
250 גרם יוגורט
10 עלי נענע טריים (אפשר לגדל בקלות נענע משובלת בעציץ )
1 כף מיץ לימון טרי או לפי הטעם
שן שום כתושה
קורט מלח דק
מלח גס לקישוט
1 כף שמן זית איכותי – לזלף מעל
אופן ההכנה
– שוטפים היטב את העלים
– קוצצים את העלים דק
– בקערה נפרדת מערבבים את כל החומרים חוץ מעלי הנענע השום ומהמלח הגס
– טועמים ומתקנים תיבול
– מוסיפים את שאר החומרים ומעל מזליפים מעט שמן זית ועלים שלמי לקישוט





