הכל על הדס מצוי

מי אתה הדס מצוי?

ההדס המצוי הוא שיח, או עץ קטן, המשתייך למשפחת ההדסיים, העלים תמימים דמויי אזמל או מעויין הם קשים, גלדניים וקרחים ומכילים שמן  אתרי המעניק להדס את ריחו האופייני. הצמח עמיד ליובש, נפוץ כצמח בר במזרח התיכון ובארצות נוספות. בארץ ההדס נפוץ בטבע בעיקר בצפון הארץ, וגם בגינון  כצמח תרבות .
בסתיו מבשילים הפירות הנראים כמו רימונים קטנים בצבע כחול סגול עמוק. זה הזמן ללקט אותם ולהכין ליקר בשם מירטו (מתכון בהמשך)

• ההדס נזכר במקורותינו, בתנ"ך, במשנה ובתלמוד, בשלל שימושיו 
• בספרות חז"ל נמצאים להדס שימושים נוספים. הענפים ריחניים ועדינים ולכן שימשו כבושם, כקישוט וכביטוי לכבוד. לענפי הדס היה ייצוג בטקסים דתיים כמבשמים בהבדלה ובבריתות. כלות היו מתקשטות בענפי הדס. לענפי ההדס ועליו ייחסו תכונות רפואיות ופירותיו הבשלים שימשו בעבר וגם כיום למאכל ולהכנת ליקר.

• הוא נחשב לצמח אציל שריחו נודף ללא תוספת מאמץ. מקור ריחו הנעים של ההדס הוא שמן אתרי נדיף הנמצא בעליו. את שמן זה מפיקים היום בעזרת זיקוק באדים ומשתמשים בו למגוון מטרות כמו קוסמטיקה, עיסוי, אינהלציה ותרופות.

• מחקרים שנערכו לאחרונה מוכיחים שתרכובות מהצמח יעילות בטיפול בסינוסיטיס התברר שלמיצוי פירות ההדס יש השפעה המונעת התפתחות אולקוס בחולדות מעבדה. ייתכן שכאבי הראש המתוארים בגמרא כנובעים "מעודף דם" נבעו למעשה מסינוסיטיס

ההדס במקורות וקצת פולקלור

• ההדס קרוי בלשון המקרא : "עץ עבות".
  הוא מסמל את ההצלחה ואת נצחיות החיים: " הרואה הדס בחלום, נכסיו מצליחין ואם אין לו נכסים ירושה נופלת לו ממקום אחר " (ברכות נ"ז א').
• העלים דומים בצעירותם לעלי צמח עצבונית-החורש הקוצנית, "..כיוון שהגדילו והפריחו, זה נותן ריחו וזה חוחו" (בראשית רבה) .. השוואה זו ניתנה ע"י חכמינו לגבי יעקב ועשיו, שהיו דומים כשנולדו אולם דרכיהם נפרדו כשגדלו.
• במשנה מוזכר ההדס כמי ש"כלה נכנסת לחופה" עימו, במסכת כתובות נאמר(יז ע"א): "אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי, שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה, ואומר: כלה נאה וחסודה.
   לחילופין מניחים ענפי הדס על מיטת המת. (נצחיות החיים)
• אמר רבי יוחנן : "כל הלומד תורה ואינו מלמדה – דומה להדס במדבר" ( ראש השנה כג , ע . א ) חובה ואף זכות ערכית היא לחלוק בידע, בניסיון, ביכולת ובכישורים . ועל כן האדם המרוכז בעצמו , אשר צובר ושומר ידיעותיו ותובנותיו רק לעצמו , כדי להתנשא ולהתבדל , דומה להדס במדבר – שהוא אולי בכל זאת עץ יפה בפני עצמו , אך הוא בודד, מנותק מהסביבה, ללא ריח שמבשם גם אחרים. מה התועלת בבדידותו של ההדס במדבר, כאשר אין מי שנהנֶה ממנוּ (פורטל הדף היומי)
  

  ההדס במטבח

• שימו לב לזיהוי ודאי של ההדס, ע"י הריח העלים והפרי (ראו צילומים כאן) 

• הפירות  נקראו בשם "ענבי הדס" ייתכן ופירות ההדס לא נאכלו בימי אבותינו כמות שהם אלא שימשו כתוספת למאכלים אחרים. פליניוס תיאר את האופן בו השתמשו בפירות הדס לאחר יבושם להכנת יין.
  בסרדיניה וקורסיקה מכינים מהפירות  ליקר ריחני בשם Mirtu על ידי השרייתם באלכוהול ו/או סוכר . 

מתכון לליקר מפירות הדס Mirtu

1- שוטפים את הפירות הבשלים בצבע סגול-שחור,
2- מועכים ושמים בתוך צנצנת שכבה של פירות ושכבה של סוכר ביחס של 1:1
3- מכסים בגזה או בד וקושרים, כדי שלא יכנסו חרקים והגז הנוצר יתנדף, מניחים בצל כחודשיים.
4- מסננים ומערבבים את הנוזל עם אלכוהול כך שאחוז האלכוהול יהיה 25-30 אחוזים מהנוזל (אם יש צורך מוסיפים מים מזוקקים כדי להגיע לאחוז האלכוהול הזה).
5- התוצאה תהיה משקה בצבע חום אדמדם עמוק בניחוח הדסים
6 – הליקר מוגש כשהוא מקורר ויש ששומרים אותו בפריזר