מי היא בריכת יער? 

 בריכת יער חדרה היא בריכת החורף הגדולה בישראל . היא שריד לביצות העצומות שיובשו כאן בעבר.

משהו על גן לאומי פארק השרון

הפארק משתרע על שטח של 6,000 דונם, השמורה גובלת בישובים: גבעת אולגה, מכמורת, חדרה ופארק תעשיות עמק חפר. מדרום היא מחוברת אל גן לאומי נחל אלכסנדר.

מה זו  שלולית חורף? 
 בעונה ברוכת גשמים מכסה ה"שלולית"  שטח של כ- 400 דונם. לקראת סוף הקיץ היא מצטמצמת ולרוב מתייבשת כליל. בבריכה כאמור ניתן לצפות בעופות מים ובצמחיית ביצה עשירה. 

רקע ציוני 

יער חדרה מסמל את מאבקם של ראשוני המתיישבים היהודים בקדחת ובייבוש הביצות. בביצה ששמה היה בערבית "בירכת עטא" דגרו יתושי אנופלס שגרמו לרבים מתושבי חדרה והסביבה למות מקדחת. יתכן  שמקור השם הערבי בשם "בירכתה", יישוב יהודי קטן שהתקיים בשולי הביצה בימי המשנה (ירושלמי, ברכות, פ"ן וב'). 

עצי האיקליפטוס יבשו את הביצה? 
במקום ניטעו בשנת תרנ"ו (1896) עצי איקליפטוס על-ידי חלוצי חדרה במימון הברון רוטשילד, תוך אמונה שהם ייבשו את המים בביצה. בינתיים הפכה הביצה לשלולית… כיום מנוקזים  עודפי המים  בתעלות. 

מאוחר יותר שימשו עצי היער שנכרתו, מקור פרנסה חשוב לחלוצים העבריים בני העלייה השנייה, דוד שמעוני כתב בשנות החמישים את האידיליה הרומנטית  "ביער בחדרה" על החלוצים "חוטבי העצים" ביער. יצירה  זו נלמדה בזמנו לבחינות הבגרות בספרות… 
עיריית חדרה הנציחה את המשורר ברחוב בשם דוד שמעוני, הגובל בביצה.

הטיול

בקיץ נסתפק בסיור וחקירה סביב בריכת יער (השלולית הגדולה) , ובביקור בבריכת סמר שכמעט התייבשה בחודש יוני בה ביקרנו במקום, סביבם גדלה צמחייה ייחודית.

למי מתאים הסיור?
הסיור מתאים לכל המשפחה, לא מתאים לעגלות ילדים, רובו מוצל, מתאים להליכה ברגל או ברכב, משך הזמן כשעתיים בקיץ. בחורף מומלץ להרחיב את הסיור לפארק השרון .
באם רצונכם והתעמק בצמחיה ולצלם (אני כמובן צילמתי והרבה) , הביאו מגפיים או נעליים מתאימות להליכה בבוץ, כי שולי הבריכה בוציים. אפשר ללכת במסלולים ואפשר להסתפק בנסיעה והליכות קצרצרות. 

איך מגיעים:

ישנם שני חניונים ביער. אחד בדרום ואחד ליד תחנת הרכבת, אפשר לחנות וללכת ברגל או לנסוע ברכב בשבילים המסומנים, ולרדת לפי העניין.

למתחילים מהחניון ליד תחנת הרכבת לכו /סעו לפי סימון שביל ישראל, ותגיעו לבריכת יער. למעוניינים לבקר גם בבריכת סמר הגובלת בכביש החוף (כביש 2)  
לכו  דרומה (דרום-מזרח) כחצי קילומטר, במקביל למסילת הברזל, מתחנת הרכבת ותגיעו לבריכת סמר.

אנו התחלנו את המסלול ממזרח. (מומלץ)
נוסעים לתחנת הדלק דור-אלון הדרומית לחדרה (כביש  4), נכנסים מערבה (ימינה) לדרך עפר צמודה מדרום לתחנת הדלק. נוסעים בין 50-100 מטר עד לשלט "יער חדרה",  פונים שמאלה (במקביל לכביש 4), ממשיכים לנסוע בדרך העפר, עד שמגיעים למבנה מבטון, לפניו גזע עץ איקליפטוס שמזכיר מצבה (שוב נזכרנו בדוד שמעוני שכתב את האידיליה : המצבה). מחנים את הרכב, מתגלה מקום קסום, מימי הביצה וצמחי המים שנקדיש להם כאן מקום של כבוד וידע.

רדו ,צלמו, וחקרו את הצומח . חזרו על עקבותיכם לכיוון תחנת הדלק והמשיכו לאט לכיוון מערב מימינכם ישתרעו שדות מרעה בהם ירעו פרות לבנות אפרפרות, השדות צבועים בצבע סגול, ממש כאילו ישב שם ואן גוך וצבע  את השדות במכחול עבה … אלו צמחי סולנום זיתני הרעיל והפולש שהשתרש בהן ופורח כעת. כשתראו את הבריכה בין עצי היער מדרום , רדו שוב וחקרו את הצמחים. צלמו את צמחי הבוציץ הממלאים את הבריכה, מקרוב ומרחוק.