חרצית עטורה היא צמח ממשפחת המורכבים, זה אינו פרח אלא תפרחת. על המצעית יושבים שני סוגי פרחים והרבה מכל סוג. הפרחים המקיפים סביב (אלו שחשבתם לעלי כותרת) שנראים כמו זר, הם פרחים לשוניים (דמויי לשון) אם תתלשו אחד מהם תוכלו להבחין כי יש לו אבקנים ועלה כותרת אחד דמוי לשון .
אם תפוררו את המרכז, תקבלו הרבה פרחים צינוריים (דמויי צינור).
חרצית עטורה- פרח או תפרחת?
הפרחים הלשוניים המקיפים את התפרחת הינם עקרים והמרכזיים “פוריים”, כלומר, אם יאובקו יפתחו זרעים. (כמו בחמנייה)
בארץ פורחים ארבעה מיני חרציות, כאשר הנפוצה ביותר היא החרצית העטורה, שעליה גזורים.
משמעות השם חרצית מלשון חרוץ = זהב.
איך נזהה?
יש המתבלבלים בין עלי החרצית והסביון.
עלי החרצית גזורים-מנוצים ואכילים, עלי הסביון רעילים!!! (לא מתים מזה) עיינו בכללים למלקט המתחיל
כשתטעמו את עלי הצמח תרגישו טעמים עדינים של גזר, סלרי ופטרוזיליה …
מהם הערכים והיתרונות שבה?
כל הצמח עשיר בוויטמינים, חומצה כלורגנית (נמצא במחקרים שהיא בעלת יכולת להפחית משקל באופן פעיל), קרוטן , פלבנואידים ואשלגן.
חומצה כלורגנית היא נוגד חמצון רב-עוצמה, מסייעת בירידה במשקל ע"י הפחתת ספיגת פחמימות, הגברת שריפת שומנים ואיזון רמות סוכר. חומצה זו מקושרת גם לשיפור תפקוד כלי דם, ועידוד תהליכי תיקון עצמי בתאים.
במצעית יש חומר בשם פירטרין המזיק לחרקים ודוחה אותם – לכן לא אוכלים את מרכז הקרקפת והמצעית
מתי ואיפה ניתן ללקט את החרצית העטורה?
חרצית עטורה נפוצה מאוד בחודשים פברואר-מרץ-אפריל, בשדות וצידי הדרכים הן פורחות במרבדים צהובים, ממש צבע זהב, של “פרחים” שהם תפרחות.
אילו חלקים מהצמח אוכלים?
את רוב חלקי הצמח אפשר לאכול ועדיף לפני הפריחה.
הנבטים והעלים
משלבים בסלט. ביפן נמכרים העלים בסופרמרקטים.
הגבעולים המקולפים
של צמחים צעירים לפני פריחה קוצצים ומוסיפים לסלט, או מנשנשים, טעמם כטעם סלרי עדין.
הפרחים הלשוניים
(אלו שסביב לתפרחת) אכילים, מקשטים בהם סלטים ומאכלים אחרים בתפריט
שימושים נוספים
מייבשים את הקרקפות, שמים בשקיות שקופות ומניחים בארונות בגדים ומגירות האוכל, להרחקת חרקים. (ראו הדגמה כאן למטה)
– קוטפים את החרציות ושמים בוואזה , הם נפתחים כשיש אור, ומביאים לנו את בשורת האביב לבית בחיוך צהוב כזהב. .
